רגע לפני שחוזרים לשגרה, זמן לעצור ולשאול:
לאיזו שגרה נחזור?
כ-30 מרצים מתחומים שונים ידונו בכנס מקוון וייחודי בשאלות ותובנות שהביאה הקורונה לפתחנו, מתוך חיבור לשבת הארץ, שנת השמיטה, שנוגעת באופן מפתיע בנושאים אלו ממש.
12-16.5 ל"ג בעומר עד שבת פרשת "בהר-בחוקותי"
בעשרות קהילות ברחבי הארץ באמצעות זום
להרשמה וקבלת קישור לזום במייל:
יום שלישי, 12.5
מושב הפתיחה של הכנס יוקדש ללימוד על מצוות השמיטה, מקורותיה והלכותיה, כמו גם על רעיונות העומק הטמונים בה, שמציתים את דמיונם שך יזמים חברתיים וסביבתיים כאחד. משמר הקורונה, שאנו חווים כיום, מציג בפנינו גם את הפן "האפל" של השמיטה, המאתגר אותנו ברמות העמוקות ביותר. מה מקומו של פן זה, ואילו סודות יש בשמיטה כדי להתמודד עם משברים כדוגמת הקורונה?
הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת "אורות שאול" וראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר.
עינט קרמר היא מייסדת ומנהלת עמותת "טבע עברי" העוסקת ביהדות וסביבה.
האדם היום מרופד באמצעי תקשורת וטכנולוגיה מתקדים, ונדמה לו לעיתים, שאינו צריך עוד קהילה אנושית ודי לו בקהילות הווירטואליות. דווקא הבדידות שנכפתה על מליונים בעולם, חידדה את הצורך העמוק בקהילה אמיתית. אחד מעקרונות השנה השביעית הוא הסרת המחיצות והחומות של "ביתי הוא מבצרי" והזמנה להעמיק את המרקם הקהילתי. ההרצאה תעסוק ביסודות הקהילה היהודית המסורתית וכיצד ממשיכים אותה גם במאה ה21.
הרב איתמר חייקין הוא ראש מכינת "רוח השדה", בארות יצחק.
עולמם המופלא והקסום של נחילי הדבורים מאפשר לנו לראות באופן מעשי איך הטבע נוהג "לשמוט" בעצמו כל 6-7 שנים ולנוח. לנוח? לא ולא! בתקופת השמיטה האדמה וכלל האורגניזמים שבתוכה ושחיים עליה עסוקים מאוד בפעילות אינטנסיבית של התחזקות והתגבשות לקראת 7 השנים הבאות. הם למעשה מתחברים ביתר שאת לכוחות שמזינים אותם בטבע ובעולם. בהרצאה נדבר על הקשר לוירוס הקורונה ואירועי קטסטרופה אחרים בעולם.
יוסי אוד הוא מחנך ולדורף ויוצר בעץ, ייזם חברתי, סביבתי, חינוכי ועסקי מזה 40 שנה. מוביל בישראל מיזמים ביודינאמיים להשבת נחילי הדבורים לעיר ולסביבה. מלמד גידול דבורים ביתי.
לצד התחלואה והתמותה, ההתרוששות והסבל – רבים מחפשים תובנות או תוצאות חיוביות ממשבר הקורונה. מה נוכל ללמוד מזה? איך נצליח לא לבזבז את המשבר הזה – לטובת תיקון החברה, שיפור החיים, ואף קידום הקיימות בעולם? איך נצליח לא לחזור לנורמלי הקודם? אותה שאלה אנחנו שואלים גם לגבי השמיטה – איך משמרים את הדברים החיוביים ב"פסק זמן" הכפוי עלינו?
ג'רמי בנשטיין הוא ממייסדי מרכז השל לקיימות, מרצה לאתיקה סביבתית, עורך אתר במיזם 929.
הקורונה זימנה לכולנו "עצירה". חווינו הפסקה של אורחות חיינו הקודמים ונאלצנו להסתגל למציאות החדשה. עכשיו שהאנושות יודעת שאפשר באמת "לעצור", אפשר גם לתכנן איך "לשמוט". בשיעור נדבר על השמיטה לא כעצירה חיצונית אלה כבחירה רוחנית, נלמד ונשוחח על המשמעות וההזדמנויות הקהילתיות בשנת השמיטה ונתכנן את עתידנו בהתאם.
ערנ שפיר הוא סטודנט לרבנות ישראלית ומנהל אגף זהות יהודית ישראלית במדרשה באורנים.
עידן הקורונה סיפק לנו הזדמנות להתבוננות חדשה על חיינו כפרטים וכחברה. מה למדנו? מה נלמד והאם נבחר גם לשנות ולהשתנות? המחזוריות המוצעת בתורה, של "7 בום" – שבת, שמיטה, וגם ספירת העומר, מציעים תרגול מתמיד לנפש. כמו הקורונה, רק מבחירה… סוג של חזרה לגן עדן
הרב תמיר ניר הוא ו"ר מרכז השל לקיימות
דרך מקורות שונים לאורך הדורות נבחון את רעיון השמיטה, כשם פועל של התנועה 'לשמוט' וכהקבלה בין שבת ושנת השמיטה. אחת ממטרות השמיטה היא נשימה עמוקה ונקיה. פסק הזמן שהעניקה לנו הקורונה, איפשר גם היא, תנועה של נשימה ושל חיווט מחדש.
יפית קליימר היא מרצה לתנ"ך, מדרש והגות יהודית בבי מדרש של מתן, אמונה ובמרכז יעקב הרצוג, הנהלת חינוכית במקד"צ צהלי.
עיון רוחני-פסיכולוגי בנקודת מבט חסידית על השמיטה. הבעל שם טוב ותלמידיו יקחו אותנו פנימה לגלות רבדים חדשים באמונה, איזון, ואחדות בתקופתנו המאתגרת.
טוביה ארונסון הוא רב ומחנך שעוסק בשילוב תורה וטבע. הקים את 'אור חברים' – עמותה חדשה שמחברת בין תורה, טבע, וחסד.
קישור לזום
סיסמה:
שיטת "המקום" מלמדת שכשיש לנו שהות (זמן) וכשאנחנו משתמשים בו על מנת להתעכב (להשתהות) אנחנו מגיעים להשתאות. פליאה על הדברים הקטנים שמונחים ממש לפנינו, אבל לא היה לנו זמן או פניות על מנת להבחין בהם ולברך עליהם. כתוצאה מכך איכות החיים שלנו משתנה מסטרס מתמיד לתחושת "מקום", כשהכל נמצא במקומו, בהרמוניה ובפשטות. זו חוויה שהקורונה זימנה לנו וכעת יש לבחון איך נוכל לשמר ולטפח אותה, גם "ביום שאחרי".
ענבל לויטה היא יוצרת שיטת "המקום", שיטה חינוכית טיפולית הרואה את הטבע כמורה לחיים. מחברת הספר "חוכמת הצמחים" העוסק בתכונותיהם הרוחניות של צמחי בר ארץ ישראליים המוזכרים במקורות היהודיים.
יום רביעי, 13.5
נלמד סיפור מהתלמוד הירושלמי על ההתנגשות בין רבי פנחס בן יאיר ובין רבי יהודה הנשיא, כאשר הלה ביקש לבטל את השמיטה. בעקבות אירועי השבועות האחרונים, נחשוב דרך הסיפור על מניעים של מנהיגים, על אמון ציבורי, על אפשרות המחאה ועל דרכי ההתמודדות של הנהגה עם מחאה ברגעי משבר.
חבר קיבוץ עין צורים, מרצה במכללת אחוה, מרכז יעקב הרצוג, מפתח תכנים במטח ומלמד נוער בתכנית 'רוח צעירה'
רבים מוצאים בחווית הבידוד, הניתוק והפירוד, למרות העצב, שעה של גילוי ושעה של בירור והתחדשות. משהו מוסתר וחסום נפתח – אני לעצמי, אני במשפחתי, אני עם שכניי וחבריי. עם מי להיפגש, כמה להיפגש, באיזה מניעים ולשם מה? נעמוד על שאלות בשורש הקיום של הימים הללו ואף נגלה שהם מעוררות חיות חדשה ביחס שלנו לרכוש, ולממון, כפתח להבנת מצוות השמיטה.
הרב דוב ברקוביץ הוא ראש בית אב ליצירה בתורה, מחבר "מקדש החיים" וסדרת "הדף הקיומי", מלמד בבית מדרש לנשים במרכז שובה, עוסק בחשיבה סביבתית תורנית.
מתן השרון עוין באגדות מפרק החסידים שבמסכת תענית. נבחן מתוכם את הקשר שבין מעשי האדם לתופעות המתגלות בטבע. מתוך כך, נכיר בחשיבות השפעתו של האדם ובסביבתו, לטוב ולמוטב.
רבנית אשרה קורן היא ראש בית המדרש מתן השרון
התורה מציגה את היחס לאדם ולאדמה דרך עולם מושגים של שחרור מול בעלות, גלות מול גאולה, נשיה מול שמיטה, ועוד. הלימוד יבקש לבחון את עומק הרבדים של העברית, ולהבין דרכם את אתגרי השמיטה – לימים עברו ולימינו שלנו לאור הקורונה.
איתמר לפיד הוא רב ישראלי, מלמד בארגון "בינה".
הקורונה, השמיטה וההזדקנות כופות שלושתן את האדם להאטת קצב חייו ועצירה של מעגל החיים הרגיל. ההרצאה תדון ביחס הספרות והפילוסופיה אל הקשר בין זיקנה, המייצגת את שקיעתם של החיים, לאהבה, המייצגת את החיים בשיא כוחם. מה קשר זה יכול ללמד אותנו על יחסנו אל האטה ועצירה של מעגל החיים? האם נוכל להתייחס להאטה הכפויה כהזדמנות לחזרה לאינטימיות ולהיענות לצו המוסרי שמציבות בפנינו הזקנה הקורונה והשמיטה, ולהיות לבית לאלו שאנו חייבים להם?
גלעד הסה הוא ראש תחום צעירים בנאמני תורה ועבודה, תלמיד לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטה העברית ועורך בכתב העת לספרות 'בר'.
שיחה בשניים על היערכות, פתאומיות וחד פעמיות: כשהמציאות הנחיתה עלינו תמרור עצור ומה בחרנו לעשות איתו. שמיטה או קורונה, כל אחת מהן קוראת לנו לעצור באופן כזה או אחר ולאמץ התנהגות אחרת כדי לעבור את התקופה. ננסה לבחון יחד אלו כלים מעולם הקיימות וכלים מעולם התורה עומדים בפנינו כדי להיערך לשינוי.
הרב חן שריג הוא בוגר ישיבת עין צורים, בעל סמיכה לרבנות, שותף בארגון רבני צהר, ומשיב תשובות בהלכה במסגרת בית ההוראה שערי הלכה ומשפט.
קרן גוטליב היא חוקרת הליכתיות ומקדמת עירוניות ברעננה ובתל אביב, מובילת תכנית ״משכונה קיימת לשכונה מקיימת״ ומלווה יוזמות תושבים לקידום טבע בעיר וחיבורים קהילתיים.
על התנסות והשראה משנת השמיטה להתמודדות בזמן הקורונה – ביחס לעבודה, לזמן, לכסף ולאמונה. אתגרים בהווה והתכוונות לעתיד. הסדנא כוללת שיחה ולימוד, התבוננות אישית ושיתוף קבוצתי.
- הסדנא מוגבלת לשבעה משתתפים, בהרשמה מראש במייל naamashaked@gmail.com
נעמה שקד מנחה 'קהילה לומדת גורדון' בבית מדרש אלול בירושלים. מלמדת מקורות ישראל וכתיבה יוצרת במסגרות נוספות. אוהבת לעבוד בחומר, ברוח ובאדמה.
השמיטה מציעה שמירה על מבנה תוך מגבלות מסויימות שבנויות על אינפורמציה שעוברת לאורך אלפי שנים, כאשר המגבלות הן המסגרת המאפשרת למעשה חירות אמיתית. בשיעור זה נלמד קצת על יסודות המנגנון הזה ונחשוב כיצד ניתן התאים אותו לימינו בעקבות הקורונה.
אהרון אריאל לביא הוא מייסד ומנכ"ל "הקהל" – החממה לקהילות משימתיות בתפוצות. כותב ומרצה רבות בתחומי היהדות, החברה, הכלכלה והסביבה.
מהו טיב הסמכות שניתנה לאדם על הארץ? מערכת היחסים המורכבת בין שלטון האדם לשלטון א-להים על הארץ נידונה לאורך התורה כולה ובמיוחד בספר בראשית. מיד לאחר הבריאה מפקיד א-להים את האדם כשליט על הארץ, אך עם הסמכות באה האחריות. מצוות השמיטה, כמו גם אסונות הטבע הבאים עם ההתגלות הא-להית, מזכירים לאדם את מקומו האמיתי בבריאה.
אביעד שלמה מוריה הוא איש תורה, עוסק בתנ"ך ובהגותו הישראלית.
קישור לזום
סיסמה: alumot
מהי אקו-פואטיקה, ולמה היא הדרך היחידה לכבות עולם בוער ולרפא לבבות שבורים? מפגש עם דמויות גליליות מכוננות בסוגה, והתמודדות עם תשובות שהם מציעים לאתגר שמיטת היד האוחזת ומשבר המגיפה.
צוריאל אסף הוא איש חינוך וקהילה, תושב אשחר, משורר.
יום חמישי, 14.5
מה עשוי העולם בכלל ואנו בפרט לקחת לחיינו מן המשבר לחיים שאחריו? מתחושת העולם ש"אני אמרתי בשלווי בל אמוט לעולם" להכרה בפריכות של חיינו כאן על האדמה. ומכאן אל רעיונות השמיטה האמורים לעדן ולרכך את יחסנו אל אדמה אל העולם ואל החיים בכללם.
הרב יהודה גלעד הוא רב קיבוץ לביא וראש ישיבת מעלה גלבוע.
משמעויות ועקרונות מרכזיים של מצוות השמיטה קוראים לחשיבה מחודשת ביחס של האדם לעולם החי והצומח ולכדור הארץ בכלל, והם משתלבים בעקרונות הקיימות. כל אלה נושקים לחוויות ולמסקנות שעולות מתוך ימי הקורונה. ההרצאה תעסוק בהכרה בכך שהאדם איננו בעלים על העולם, בצורך במתן מנוחה לאדמה ולעולם הטבע מהאדם, בדאגה לעולם החי, צמצום הצריכה והסתפקות בקיום בסיסי.
הרב רונן לוביץ הוא רב היישוב ניר עציון, מלמד במכללה האקדמית לחינוך שאנן, נשיא תנועת "נאמני תורה ועבודה".
עצירת החיים: בשמיטה – מצווה. במציאות – כורח. האם יש חיבור ביניהם? האם אפשר ללמוד משהו חרעיון השמיטה על התמודדות עם השבתת החיים?
רחל קרן היא ראש בית המדרש "עין הנציב".
אז מה אכלו בשנת שמיטה? בעבר יושבי הארץ הקדומה היו קרובים לטבע ולסביבה וידעו לזהות את צמחי הבר אשר היו חלק קבוע בתפריט היומי. בשנת שמיטה, נאסר גידול ירקות הגינה ועלה קרנם של "ירקות השדה"- צמחי הבר האכילים. פעם בשבע שנים העולם העברי הקדום נעצר וחייב לנהוג בשינוי בדומה לתקופה הנוכחית, בה אנו נאלצים להתמודד עם איסורים והגבלות. החשש מהחוסר, הוביל רבים לגדל צמחי מאכל בגינה ואף במרפסת וללקט צמחי בר בשטחים הפתוחים. בהרצאה, נשמע על מרכזיותם של צמחים אלו בתפריט הקדום וגם בימינו.
ד"ר טובה דיקשטיין היא חוקרת אוכל ארץ ישראלי קדום. אחראית פיתוח תכניות הדרכה ומנהלת הגן הבוטני בפארק נאות קדומים.
דרך מקורות שונים לאורך הדורות נבחון את רעיון השמיטה, כשם פועל של התנועה 'לשמוט' וכהקבלה בין שבת ושנת השמיטה. אחת ממטרות השמיטה היא נשימה עמוקה ונקיה. פסק הזמן שהעניקה לנו הקורונה, איפשר גם היא, תנועה של נשימה ושל חיווט מחדש.
יפית קליימר היא מרצה לתנ"ך, מדרש והגות יהודית בבי מדרש של מתן, אמונה ובמרכז יעקב הרצוג, הנהלת חינוכית במקד"צ צהלי.
מצוות השמיטה והיובל מבקשות "לקרוא דרור" לכל יושבי הארץ. האם הדרך להשיג חירות לכל היא בדרך היחיד או בדרך היחד? מה תפקידה של קהילה במציאות של שמיטה, והאם החיבור לזולת הוא לכתחילה או בדיעבד?
שיעור בתנ"ך ובמדרש על הקשר בין השמיטה והגלות – תוך השוואה מפתיעה בין פרשיות בהר ובחוקותי. נראה מתי הארץ, כדמות נשית, בין אמא לאשה, כבר לא יכולה להכיל את הניצול והיא זורקת את היושבים עליה לגלות, או מכניסה אותם לבתים…
תמר ביטון היא ראש מדרשת באר (בירוחם ובאשדוד).
הזמן המודרני מאופיין באחידות מתמשכת ובהעדר קשב לזמן מחזורי. מודל הצמיחה האינסופית הוא בלתי ישים לאורך זמן ובעל השלכות הרסניות בתחומים שונים. כיום המערכת מווסתת את עצמה במשברים בלתי צפויים הפורצים אל חיינו מפעם לפעם כמו משבר הקורונה. בהרצאה נתבונן במשבר הנוכחי כהזדמנות לחשוב על פעילות כלכלית ועל זיקות קנייניות המשתנות לאורך זמן. בעזרת רעיון השמיטה ניתן למסד מחזוריות של גידול והתכווצות באופן מושכל ובחירי.
גדעון אלעזר הוא אנתרופולוג של הדת, מרצה בבר אילן ובאריאל. השנה מנחה קבוצת מחקר שעוסקת המצוות התלויות בארץ, בתמיכת עמותת גיאולוגיה.
החוויה הדתית נתפסת בפעמים רבות כתלויית מאמץ ועבודה. לימוד, קיום מצוות ותפילה. אלה וודאי נכונים אך למה מתכוון פה המשורר? איך שמיטת האחיזה במוכר ובמעשי יכולה להוביל לצמיחה רוחנית ולידיעת ה'? בשיעור נעסוק במחשבות אלו, המתגברות בעקבות הקורונה.
כרמית פיינטוך ותני פיינטוך הם רבני קהילת 'אילנא דחיי' בירושלים. תני מרצה לתלמוד ומלמד תורה בבתי מדרש, כרמית מלמדת תורה בבתי מדרש ופסיכותרפיסטית.
איך מקדמת אותנו שמיטת הסברים, פרשנויות וחיזויים לעתיד במשבר הקורונה? כיצד מעודדת אסכולת הזן בודהיזם שמיטה של הסברים ופרשנויות? למה צריך להרוג את הבודהא כאשר פוגשים אותו? אילו דרכי תרגול בסיסיים של שמיטה מציע זרם הזן? היכן במעגל השנה היהודי אנחנו פוגשים סוג כזה של שמיטה? במפגש נקרא טקסטים מעולם הזן והחגים היהודיים, נטעם תרגול מדיטציה ונלמד איך להפוך לגמישים וחיוביים יותר במצבנו הנוכחי. כמו כן נגלה כיצד שמיטה מסוג זה נטועה עמוק בתוך הטקסים היהודיים במעגל השנה.
מורן פלד הוא מנהל האגף לחינוך יהודי חווייתי בקרן תל"י, מתרגל ומלמד מדיטציה זן בודהיסטית. הקים את 'וצמחת בחגיך' – סדנאות להתפתחות אישית דרך מעגל השנה היהודי-ישראלי.
We will explore psycho-spiritual perspectives on the Sabbatical year from the Baal Shem Tov and an eclectic array of his followers. They will guide us inward to reveal new levels of faith, balance & unity as we move toward Shemitah consciousness during this challenging time.
For over 25 years, Tuvia Aronson, rabbi and educator, has specialized in the crossover between Torah and the Environment. Recently, Rav Tuvia founded 'Or Haverim,' a non-profit org. connecting Torah, nature, and service to the community.
יום שישי, 15.5
בכמה מקורות בספר הזוהר מאופיינת יחידת הזמן השביעית במגע עם איכות של מדבר. כנקודת ממשק שבין הישימון והארץ הנושבת השמיטה מערערת על יסודות שגורים של הציביליזציה, ומזמינה את החברה להרפות ולהתבונן על עצמה מחדש.
עולש גולדברג מלמדת במדרשת "בית פרת" באלון, "בית מדרש זוהר חי" מכינת "בית ישראל" ועוד.
קישור לזום
מוצאי שבת, 16.5
נפגש לשיחה מרובת משתתפים של מארגני הכנס, המרצים ומאזינים, ונדון בדרכי פעולה והכנה לקראת שנת השמיטה הבאה. נסכם את הכנס ונאסוף חוויות ותובנות מהשיעורים וממכלול החוויה.
תהילה סולטנה שפר עוסקת בחינוך סביבתי-יהודי, כותבת תוכניות חינוכיות, מפיקה ויזמית בתחום.
עינט קרמר היא מנהלת טבע עברי.
להרשמה וקבלת קישור לזום במייל:
פיתוח:
